We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Because modern man is inclined to view himself as merely a higher form of animal – with no divine origin, purpose, or accountability – he is even more disposed to see other people simply as things, to be used for his own pleasure and advantage.
John MacArthur

Following, then, the holy fathers, we unite in teaching all men to confess the one and only Son, our Lord Jesus Christ. This selfsame one is perfect both in deity and in humanness; this selfsame one is also actually God and actually man, with a rational soul and a body. He is of the same reality as God as far as his deity is concerned and of the same reality as we ourselves as far as his humanness is concerned; thus like us in all respects, sin only excepted. Before time began he was begotten of the Father, in respect of his deity, and now in these 'last days,' for us and behalf of our salvation, this selfsame one was born of Mary the virgin, who is God-bearer in respect of his humanness. We also teach that we apprehend this one and only Christ-Son, Lord, only-begotten in two natures; and we do this without confusing the two natures, without transmuting one nature into the other, without dividing them into two separate categories, without contrasting them according to area or function. The distinctiveness of each nature is not nullified by the union. Instead, the 'properties' of each nature are conserved and both natures concur in one 'person' and in one reality. They are not divided or cut into two persons, but are together the one and only and only-begotten Word of God, the Lord Jesus Christ. Thus have the prophets of old testified; thus the Lord Jesus Christ himself taught us; thus the Symbol of Fathers has handed down to us.
Unknown Author

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני מעשים 3

3
ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃
ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃
ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃
ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃
וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃
ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃
ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃
ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃
ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃
10 ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃
11 ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃
12 וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃
13 אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃
14 אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃
15 ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃
16 ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃
17 ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃
18 והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃
19 לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃
20 למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃
21 אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃
22 הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃
23 והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃
24 וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃
25 אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃
26 לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃

<.htm>