We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

In addition to the outward general call to salvation, which is made to everyone who hears the Gospel, the Holy Spirit extends to the elect a special inward call that inevitably brings them to salvation. The external call (which is made to all without distinction) can be, and often is, rejected; whereas the internal call (which is made only to the elect) cannot be rejected; it always results in conversion. By means of this special call the Spirit irresistibly draws sinners to Christ. He is not limited in His work of applying salvation to man's will, nor is He dependent on man's cooperation for success. The Spirit graciously causes the elect sinner to cooperate, to believe, to repent, to come freely and willingly to Christ. God's grace, therefore, is invincible; it never fails to result in the salvation of those to whom it is extended.
H. Wayne House

We as Bible-believing evangelical Christians are locked in a battle. This is not a friendly gentleman's discussion. It is a life and death conflict between the spiritual hosts of wickedness and those who claim the name of Christ… But do we really believe that we are in a life and death battle? Do we really believe that the part we play in the battle has consequences for whether or not men and women will spend eternity in hell? Or whether or not those who do live will live in a climate of moral perversion and degradation? Sadly, we must say that very few in the evangelical world have acted as if these things are true... Where is the clear voice speaking to the crucial issues of the day with distinctively biblical, Christian answers? With tears we must say it is not there and that a large segment of the evangelical world has become seduced by the world spirit of this present age. And more than this, we can expect the future to be a further disaster if the evangelical world does not take a stand for biblical truth and morality in the full spectrum of life.
Francis Schaeffer

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני שֹׁפְטִים 8

8
ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃
ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃
בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃
ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃
ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃
ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם׃
ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים׃
ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃
ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה׃
10 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃
11 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח׃
12 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד׃
13 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס׃
14 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה איש׃
15 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃
16 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃
17 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר׃
18 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃
19 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃
20 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃
21 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃
22 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין׃
23 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃
24 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃
25 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃
26 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם׃
27 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃
28 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃
29 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו׃
30 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו׃
31 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך׃
32 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃
33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃
34 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב׃
35 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל׃

<.htm>