We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Here we commemorate the greatest and deepest demonstration of true love the world has ever known. For God looked down upon sorrowing, struggling, sinning humanity and was moved with compassion for the contrary, sheep-like creatures He had made. In spite of the tremendous personal cost it would entail to Himself to deliver them from their dilemma He chose deliberately to descend and live amongst them that He might deliver them. This meant laying aside His splendor, His position, His prerogatives as the perfect and faultless One. He knew He would be exposed to terrible privation, to ridicule, to false accusations, to rumor, gossip and malicious charges that branded Him as a glutton, drunkard, friend of sinners and even an imposter. It entailed losing His reputation. It would involve physical suffering, mental anguish and spiritual agony. In short, His coming to earth as the Christ, as Jesus of Nazareth, was a straightforward case of utter self-sacrifice that culminated in the cross of Calvary. The laid-down life, the poured-out blood were the supreme symbols of total selflessness. This was love. This was God. This was divinity in action, delivering men from their own utter selfishness, their own stupidity, their own suicidal instincts as lost sheep unable to help themselves.
Phillip Keller

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני ג’ון 14

14
אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃
בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃
והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃
ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃
ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃
ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃
לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃
ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃
ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃
10 האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃
11 האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃
12 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃
13 וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃
14 כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃
15 אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃
16 ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃
17 את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃
18 לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃
19 עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃
20 והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃
21 מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃
22 ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃
23 ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃
24 ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃
25 את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃
26 והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃
27 שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃
28 הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃
29 ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃
30 לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃
31 אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃

<.htm>