We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

"Faith" is not believing the unbelievable but trusting in God's word because of what one has come to know of God's character. And faith always "goes public" in acts of obedience, since a "faith" that does not obey is not a true, justifying faith at all (James 2:21-26).
Scott Hafemann

When we enjoy God, we enjoy Him in His eternity without any flux… Time is fluid, but eternity is stable; and after many ages, the joys will be as savory and satisfying as if they had been but that moment first tasted by our hungry appetites. When the glory of the Lord shall rise upon you, it shall be so far from ever setting, that after millions of years are expired, as numerous as the sands on the seashore, the sun, in the light of whose countenance you shall live, shall be as bright as at the first appearance; He will be so far from ceasing to flow, that He will flow as strong, as full, as at the first communication of Himself in glory to the creature. God is always vigorous and flourishing; a pure act of life, sparkling new and fresh rays of life and light to the creature, flourishing with a perpetual spring, and contenting the most capacious desire; forming your interest, pleasure, and satisfaction; with an infinite variety, without any change or succession; He will have variety to increase delights, and eternity to perpetuate them; this will be the fruit of the enjoyment of an infinite and eternal God.
Stephen Charnock

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני יִרְמְיָהוּ 13

13
כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו׃
ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני׃
ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר׃
קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃
ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃
ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם׃
ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃
10 העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃
11 כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃
12 ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃
13 ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃
14 ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃
15 שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃
16 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃
17 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃
18 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃
19 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃
20 שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך׃
21 מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃
22 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃
23 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃
24 ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר׃
25 זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃
26 וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך׃
27 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃

<.htm>