We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Perseverance in prayer is not overcoming God’s reluctance but rather laying hold of God’s willingness. Our sovereign God has purposed to sometimes require persevering prayer as the means to accomplish His will.
Bill Thrasher

Our real problem is not our sins. If our sins were the problem, we might muster the will-power to pull out of this nose dive. But the good news of the gospel begins with some really bad news. Our sins only provoke a bigger problem: the wrath of God. Our real problem is not our sins but God. He is angry, He isn’t going away, and there is nothing we can do about it. If God is against us, who can be for us? But here is the good news. God has made God our salvation. He did it at the cross. God has provided a way of escape from God: in God. We run from His wrath by running toward His grace in Christ. And if God is for us, who can be against us?
Ray Ortlund

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני בְּמִדְבַּר 32

32
ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃
הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃
ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃
ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃
ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃
12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃
13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃
15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃
16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃
17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃
18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃
20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃
22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃
23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃
24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃
25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃
26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃
27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃
28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃
30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃
31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃
32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃
33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃
35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃
36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃
37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃
38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃
39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃
40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃
41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃
42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃