We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

The genuine evidence of the Holy Spirit’s influence in a person’s life is not material prosperity, mindless emotionalism, or supposed miracles. Rather, it is sanctification: the believer’s growth in spiritual maturity, practical holiness, and Christlikeness through the power and leading of the Holy Spirit (as He applies biblical truth to the hearts of His saints). A true work of the Spirit convicts the heart of sin, combats worldly lusts, and cultivates spiritual fruit in the lives of God’s people.
John MacArthur

Jesus is the pioneer [when suffering]. His passion began with sorrow, betrayal, and abandonment: “Father, let this cup pass from me.” The silence of a lamb before its shearers. “My God, my God, why have you forsaken me?” “I am thirsty.” This sufferer loved His enemies, as we are called to do. “Today you will be with Me in paradise.” “Father, forgive them, for they do not know what they are doing.” “Woman, behold your son…Behold your mother.” It wrapped up in commitment and hope: “It is finished.” “Into your hands I commit my spirit.”
David Powlison

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני מתיו 16

16
ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃
ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃
ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃
דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃
ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃
וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃
העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃
10 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃
11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
12 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
13 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃
14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃
15 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃
16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃
17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃
18 ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃
19 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃
20 אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃
21 מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃
23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃
24 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃
25 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃
26 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃
27 כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃
28 אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃

<.htm>