22
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃