We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Stick with your work. Do not flinch because the lion roars; do not stop to stone the devil’s dogs; do not fool away your time chasing the devil’s rabbits. Do your work. Let liars lie, let sectarians quarrel, let critics malign, let enemies accuse, let the devil do his worst; but see to it nothing hinders you from fulfilling with joy the work God has given you. He has not commanded you to be admired or esteemed. He has never bidden you defend your character. He has not set you at work to contradict falsehood (about yourself) which Satan’s or God’s servants may start to peddle, or to track down every rumor that threatens your reputation. If you do these things, you will do nothing else; you will be at work for yourself and not for the Lord. Keep at your work. Let your aim be as steady as a star. You may be assaulted, wronged, insulted, slandered, wounded and rejected, misunderstood, or assigned impure motives; you may be abused by foes, forsaken by friends, and despised and rejected of men. But see to it with steadfast determination, with unfaltering zeal, that you pursue the great purpose of your life and object of your being until at last you can say, “I have finished the work which Thou gavest me to do.”
Unknown Author

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני 2 שְׁמוּאֵל 11

11
ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃
ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃
וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃
וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃
ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃
וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃
ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃
ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃
וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃
10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃
11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃
12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃
13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃
14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃
15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃
16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃
17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃
18 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃
19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃
20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃
21 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃
22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃
23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃
24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃
25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃
26 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃
27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃

<.htm>