10
1 אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃
2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃
3 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃
4 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃
5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃
6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃
7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃
8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃
9 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃
11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃
12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃
13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃
14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃
15 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃
16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃
17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃
18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃
20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
21 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃
25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃
26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃
27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃
28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃
29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃
30 אני ואבי אחד אנחנו׃
31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃
33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃
34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃
35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃
36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃
37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃
38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃
39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃
42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃
2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃
3 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃
4 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃
5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃
6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃
7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃
8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃
9 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃
11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃
12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃
13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃
14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃
15 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃
16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃
17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃
18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃
20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
21 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃
25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃
26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃
27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃
28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃
29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃
30 אני ואבי אחד אנחנו׃
31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃
33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃
34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃
35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃
36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃
37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃
38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃
39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃
42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃