18
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃