8
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃
37 או מה יתן איש פדיון נפשו׃
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃
37 או מה יתן איש פדיון נפשו׃
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃