We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Jesus “did not regard equality with God a thing to be grasped” (Phil. 2:6). “To be grasped” literally means “to seize, to be carried off by force.” We could say, Jesus did not regard equality with God a thing to be used for His own advantage. This in no way means Jesus lost His divine attributes. We know He could read minds, walk on water and forgive sins. Yet this verse is teaching us that He chose not to use His divine attributes for His own advantage. Jesus fed others, but He went hungry. He defended others, but He accepted criticism. He delivered others from demons, but He was tempted by the devil. He raised others from the dead, but gave His own life on the cross. Rarely do we see Him reveal the glory that was due His name, especially in a way that worked for His own advantage.
Randy Smith

Theologians have an interesting question. Does Scripture teach that man is no longer in the image of God? Or does it suggest that the image remains but has been grossly defaced? In many ways (the latter) is an even more tragic prospect. We might well be justified in thinking that there could be no greater disaster than that the likeness of God should be exterminated. But in fact there is. What if the image of God, in which His greatness and glory are reflected, becomes a distortion of His character? What if, instead of reflecting His glory, man begins to reflect the very antithesis of God? What if God's image becomes an anti-god? This, essentially, is the affront which fallen man is to God. He takes all that God has lavished upon him to enable him to live in free and joyful obedience, and he transforms it into a weapon by which he can oppose His Maker. The very breath, which God gives him thousands of times each day, he abuses by his sin. The magnitude of his sin is also the measure of his need of salvation.
Sinclair Ferguson

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני 1 הקורינתיאנים 12

12
ובענין הרוחניות אחי לא אכחד מכם דבר׃
הלא ידעתם כי בהיתכם גוים אחרי אלילים אלמים הובלתם כאשר נמשכתם׃
לכן אודיע אתכם כי אין איש דבר ברוח אלהים אשר יאמר ישוע חרם הוא ולא יוכל איש לקרא לישוע אדון בלתי אם ברוח הקדש׃
ושנות הנה המתנות אבל הרוח אחד הוא׃
ושנים המה השמושים והאדון אחד הוא׃
ושנות הנה הפעלות והאלהים הוא אחד הפעל את הכל בכל׃
ולכל איש ואיש נתנה לו התגלות הרוח להועיל׃
כי האחד נתן לו על ידי הרוח דבור החכמה ולאחד דבור הדעת כפי הרוח ההוא׃
לאחר האמונה ברוח ההוא ולאחר מתנות הרפאות ברוח ההוא׃
10 ולאחר לפעל גבורות ולאחר נבואה ולאחר להבחין בין הרוחות ולאחר מיני לשנות ולאחר באור לשנות׃
11 וכל אלה פעל הרוח האחד ההוא המחלק לאיש איש כרצונו׃
12 כי כאשר הגוף הוא אחד ויש בו אברים הרבה וכל אברי הגוף ההוא אף כי רבים הם כלם גוף אחד כן גם המשיח׃
13 כי ברוח אחד נטבלנו כלנו לגוף אחד אם יהודים אם יונים אם עבדים אם בני חורין וכלנו לרוח אחד השקינו׃
14 כי גם הגוף לא אבר אחד הוא כי אם רבים׃
15 אם תאמר הרגל אינני יד על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃
16 ואם תאמרו האזן אינני עין על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃
17 אם הגוף כלו יהיה עין איה השמע ואם כלו יהיה שמע איה הריח׃
18 ועתה האלהים שת את האברים כל אחד ואחד מהם בגוף כמי רצונו׃
19 ואלו היו כלם אבר אחד איה הגוף׃
20 הנה רבים הם האברים והגוף אחד׃
21 העין לא תוכל דבר אל היד לאמר לא אצטרך לך וגם הראש לא יוכל דבר אל הרגלים לאמר לא אצטרך לכן׃
22 כי להפך אברי הגוף הנראים רפים הם לנו לצרך ביותר׃
23 והנראים לנו נקלים בגוף אתם נלביש ביתר כבוד ואשר לבשת לנו המה כאלו ההגונים מכלם׃
24 כי ההגונים לנו אינם צריכים לזאת אבל האלהים מזג ככה את הגוף שנתן כבוד יותר לגרוע׃
25 למען לא תהיה מחלקת בגוף כי אם ידאגו כל האברים יחד זה לזה׃
26 ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃
27 אכן גוף המשיח אתם ואבריו כל אחד לפי חלקו׃
28 ומהם שם האלהים בקהל ראשונה לשליחים ושנית לנביאים ושלישית למלמדים ויתן גבורות אף מתנות הרפאות ועזרים ומנהיגים ומיני לשנות׃
29 הכלם שליחים אם כלם נביאים או כלם מלמדים הכלם עשי גבורות׃
30 הלכלם מתנות רפאות הכלם מדברים בלשנות הכלם מפרשי לשנות׃
31 ואתם התאוו המתנות המועילות ביותר ובכל זאת אראה אתכם דרך נעלה על כלנה׃

<.htm>