We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Gospel doctrine creates a gospel culture. The doctrines of grace create a culture of grace, as Jesus Himself touches us through His truths. Without the doctrines, the culture alone is fragile. Without the culture, the doctrines alone appear pointless. For example: The doctrine of regeneration creates a culture of humility (Ephesians 2:1-9). The doctrine of justification creates a culture of inclusion (Galatians 2:11-16). The doctrine of reconciliation creates a culture of peace (Ephesians 2:14-16). The doctrine of sanctification creates a culture of life (Romans 6:20-23). The doctrine of glorification creates a culture of hope (Romans 5:2). The doctrine of God creates a culture of honesty (1 John 1:5-10). And what could be more basic than that? If we want this culture to thrive, we can’t take doctrinal short cuts. If we want this doctrine to be credible, we can’t disregard the culture. But churches where the doctrine and culture converge bear living witness to the power of Jesus.
Ray Ortlund

There is such a big difference between forgiveness and reconciliation. It takes two to reconcile, so it is not always possible to be reconciled. But it takes only one to forgive. So if people do you wrong, forgive them, whether or not they ask for forgiveness. You cannot cancel their sin. Only God can do that, and He will only do it if they repent. But what you can do is set aside your own anger, bitterness, and resentment towards them.
Philip Graham Ryken

    • Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני יְחֶזְקֵאל 25

    Posted on

    יְחֶזְקֵאל 25
    ◀
    ▶
    25
    1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
    2 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃
    3 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃
    4 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃
    5 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃
    6 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃
    7 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃
    8 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃
    9 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃
    10 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃
    11 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃
    12 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃
    13 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃
    14 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
    15 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃
    16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים׃
    17 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃
    ◀
    ☰
    ▶

    <.htm>

    Related Articles: