We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

All divine names and titles are applied to Him. He is called God, the mighty God, the great God, God over all; Jehovah; Lord; the Lord of lords and the King of kings. All divine attributes are ascribed to Him. He is declared to be omnipresent, omniscient, almighty, and immutable, the same yesterday, today, and forever. He is set forth as the creator and upholder and ruler of the universe. All things were created by Him and for Him; and by Him all things consist. He is the object of worship to all intelligent creatures, even the highest; all the angels (i.e., all creatures between man and God) are commanded to prostrate themselves before Him. He is the object of all the religious sentiments; of reverence, love, faith, and devotion. To Him men and angels are responsible for their character and conduct. He required that men should honour Him as they honoured the Father; that they should exercise the same faith in Him that they do in God. He declares that He and the Father are one; that those who had seen Him had seen the Father also. He calls all men unto Him; promises to forgive their sins; to send them the Holy Spirit; to give them rest and peace; to raise them up at the last day; and to give them eternal life. God is not more, and cannot promise more, or do more than Christ is said to be, to promise, and to do. He has, therefore, been the Christian’s God from the beginning, in all ages and in all places.
Charles Hodge

In regard of God, patience is a submission to His sovereignty. To endure a trial, simply because we cannot avoid or resist it, is not Christian patience. But to humbly submit because it is the will of God to inflict the trial, to be silent because the sovereignty of God orders it – is true godly patience.
Stephen Charnock

    • Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני יְשַׁעְיָהוּ 33

    Posted on

    יְשַׁעְיָהוּ 33
    ◀
    ▶
    33
    1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃
    2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃
    3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
    4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃
    5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃
    6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃
    7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃
    8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃
    9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
    10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃
    11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃
    12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
    13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃
    14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃
    15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃
    16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃
    17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃
    18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃
    19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃
    20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃
    21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃
    22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃
    23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
    24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃
    ◀
    ☰
    ▶

    <.htm>

    Related Articles: