We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Who can tell the misery that unbelief has brought on the world? Unbelief made Eve eat the forbidden fruit – she doubted the truth of God's word: “You will surely die.” Unbelief made the old world reject Noah's warning, and so perish in their sin. Unbelief kept Israel in the wilderness – it was the barricade that kept them from entering the Promised Land. Unbelief made the Jews crucify the Lord of glory – they did not believe the voice of Moses and the prophets, even though they were read to them every day. And unbelief is the reigning sin of man’s heart down to this very hour – unbelief in God’s promises – unbelief in God's wrath and discipline – unbelief in our own sinfulness – unbelief in our own danger – unbelief in everything that runs counter to the pride and worldliness of our evil hearts.
J.C. Ryle

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני יִרְמְיָהוּ 46

46
אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים׃
למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה׃
ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃
אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃
מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃
אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו׃
מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃
מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה׃
עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃
10 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃
11 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃
12 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃
13 הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים׃
14 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך׃
15 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃
16 הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃
17 קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד׃
18 חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃
19 כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃
20 עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃
21 גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃
22 קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃
23 כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃
24 הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון׃
25 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו׃
26 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה׃
27 ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃
28 אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃

<.htm>