We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

We often call the gift of tongues a “sign gift.” That is a good description. We know signs are welcomed because they point us to a destination. Yet when we arrive at the desired destination, there longer remains any need for the sign. Unlike the first century, we now know the Bible is complete, Israel is judged (Jer. 5:15; Isa. 28:11; 33:19) and the church is composed of Jew and Gentile. Therefore, the sign (for those purposes) has taken us to our destination and is no longer necessary – tongues have ceased (1 Cor. 13:8). So, any use of tongues spoken of in the Bible (and there are only two beyond Acts – an obscure passage in Mark 16 and the rebuke to the immature Corinthian church), must be interpreted in light of the Acts passages that clearly reveal a known language. Can God still enable a person to speak a previously unknown foreign language? Perhaps, but it is not “tongues” in the biblical sense.
Randy Smith

I bear my testimony that there is no joy to be found in all this world like that of sweet communion with Christ. I would barter all else there is of heaven for that. Indeed, that is heaven. As for the harps of gold and the streets like clear glass and the songs of seraphs and the shouts of the redeemed, one could very well give all these up, counting them as a drop in a bucket, if we might forever live in fellowship and communion with Jesus.
C.H. Spurgeon

Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני וַיִּקְרָא 15

15
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃
וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃
כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃
ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃
10 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
12 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃
13 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃
14 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃
15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃
16 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃
17 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃
18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃
19 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃
20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃
21 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
23 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃
24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃
25 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃
26 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃
27 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
28 ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃
29 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃
30 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃
31 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃
32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃
33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃

<.htm>