We Love God!

God: "I looked for someone to take a stand for me, and stand in the gap" (Ezekiel 22:30)

Let it be remembered then, that jealousy, like anger, is not evil in itself, or it could never be ascribed to God; His jealousy is ever a pure and holy flame. The passion of jealousy possesses an intense force, it fires the whole nature, its coals are juniper, which have a most vehement flame; it resides in the lowest depths of the heart, and takes so firm a hold that it remains most deeply rooted until the exciting cause is removed; it wells up from the inmost recesses of the nature, and like a torrent irresistibly sweeps all before it; it stops at nothing, for it is cruel as the grave (Cant. 8:6), it provokes wrath to the utmost, for it is the rage of a man, therefore he will not spare in the day of vengeance (Proverbs 6:34), and it overthrows everything in the pursuit of its enemy, for “wrath is cruel, and anger is outrageous; but who is able to stand before jealousy?” For all these reasons jealousy is selected as some faint picture of that tender regard which God has for His own Deity, honor, and supremacy, and the holy indignation which He feels towards those who violate His laws, offend His majesty, or impeach His character.
C.H. Spurgeon

Uninspired by Jesus? Bet you've never met him!

    • Bible – hebrew – תנ ך עברי מודרני תְהִלִּים 74

    Posted on

    תְהִלִּים 74
    ◀
    ▶
    74
    1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
    2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃
    3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃
    4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃
    5 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃
    6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
    7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
    8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃
    9 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃
    10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃
    11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃
    12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃
    13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃
    14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃
    15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
    16 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃
    17 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃
    18 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃
    19 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃
    20 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃
    21 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃
    22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃
    23 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃
    ◀
    ☰
    ▶

    <.htm>

    Related Articles: